יופי של מקום

מתי נוסעים לראות את הפריחה? נסענו לראות את הפריחה! משפטים השגורים בפי רבים מחברינו הגרים בעיר בדרך כלל בתחילת האביב עונת הפריחה. אבל אנחנו תושבי שערי תקווה התברכנו, אנו לא חייבים לנסוע, מספיק שנצא מפתח הבית או נציץ דרך החלון נפתח את העיניים ונראה את הפריחה ואת שלל הצבעים המתחלפים כל ימות השנה.

חודש אב תחילת חודש אלול הימים מתחילים להתקדר, עננים קלים מכסים את השמים לעת בוקר והחום גובר כי קשים שלהי דקיטא מקיטא. הימים הנוראים מתקרבים ולאן שהעין תפנה, במגרשים הריקים יעלו ויראו כמו "נרות לבנים" גבעולי החצב עמוסי הפרחים.
החצב שייך למשפחת השושנים פרחיו קטנים ולבנבנים, הפרחים בשורות עוטרות גבעול, נפתחים לעת בוקר נסגרים לעת ערב ושוב לא יפרחו הם חיים יום אחד וכל יום תפתח שורה חדשה של פרחים. גבעול החצב יכול להגיע עד מטר גובה, הפרחים נובלים במחצית חודש אלול ובנשוב רוחות החורף הראשונות נפתחים הלקטים היבשים הזרעים מתעופפים לכל עבר ולאחר הגשמים הראשונים בוקעים מן האדמה עלי החצב הרחבים האוגרים מזון לתוך בצל השוקע בתרדמה עד סוף הקיץ הבא ואז יפרח החצב מחדש.
שכיננו הערבים והבדואים, השתמשו בחצב בתור "חזאי" וטוענים שגובהו וריבויו בשדה מנבאים את עתיד החורף העתיד לבוא ודחיסותה של התפרחות בחלקים שונים של הגבעול מנבאים את כמות הגשמים בחודשי החורף השונים.

ביחד עם החצב עדין נמצאים בשדות סוגי דרדרים וקוצים שונים כמו הדרבנית הסגולה השייכת למשפחת הנוריתניים, קורטם דק השייך למשפחת המורכבים משפחה שלה שייכים רוב הקוצים הצומחים ופורחים בקיץ ונראה בצהוב יבש את סוככיהם הצהובים של גבעולי השומר  שהגיעו לסוף דרכם.

אחרי הקיץ החם כולם מחכים לבואו של הגשם ואכן היורה מכה בחלונות ומן האדמה ראשונה לבקוע היא הסתוונית היורה המתבלטת בצבעה הוורדרד והעדין, פרח זה שייך למשפחת השושנים. הפרחים עצמם הם בני חלוף פורחים לעת בוקר ונובלים בלילה ובמקומם יפרחו בבוקר פרחים חדשים עם הפרחים  יופיעו העלים צרים וארוכים שימשיכו הרבה הרבה זמן גם אחרי שהפרחים ייעלמו. סתוונית היורה מתרבה הן על ידי זרעים וגם על ידי התחלקות הפקעת לכן ניתן לראות מושבות של סתווניות בשדה. כמו כן נמצא בעונה זו את צמיחתם ולבלובם מחדש של סרפד הכדורים וירוקת החמור וסוגים שונים של יבלית היורדים לחיינו.

חנוכה בפתח ועם החג הבא וקרב מתחילים לצוף ולהגיח ממעבה האדמה הנרקיסים כן גם אצלנו אפילו שאין בזה. הוורסיה היפיפייה בת למשפחת המצליבים צבעה לבנבן ורוד או לילך ובדרך כלל היא משתלבת יפה עם הפריחה הצהובה של הסביון וציפורן החתול. הסביון שייך למשפחת המורכבים ואף על פי שהוא נראה כפרח אחד הוא מורכב מהרבה פרחים קטנים ושמו סביון ניתן לו כי בדמות סב לבן נראה ראשו העטור זרעים וכל רוח מצויה מעיפה את הזרעים על פני העולם כולו.
בין הסלעים תחלנה לצוף הרקפות הראשונות בצבע ורוד או לבן. נזר שלמה יקראו בפי העם כי דומים עליו לכת – היא העטרה שעטרה לו אימו של שלמה המלך ביום חתונתו ושמחת ליבו. ועוד אגדה הקשורה לרקפת ונזר שלמה, שגמר שלמה המלך את העבודה במקדש והקימו לתפארת עולם ביקש אף לעצב לו כתר שלח את עבדיו למצוא את הפרח היפה ביותר ולפי צורתו יעצב את כתרו, יצאו שלוחיו לתור את הארץ ובחנו את מבחר הפרחים אבל אבוי בכולם היה דופי. זה קוצני וזה מסריח, זה שחצן וזה כותרתו פגומה הוי עובדי עצות אך בחזרתם ראו את הרקפת בחגווי הסלע ולעליה צורת לב המזכירים את ליבו הרחב של מלך ולכותרתו צורה נאה וריחו נאה. הביאו את הרקפת לפני המלך והוא אמר היטבתם לבחור כי הרקפת ראשה מורכן בענווה לפני בורא עולם וצורת עלי כותרת שלה כקרני צבי שהוא סמלי של עם ישראל וארץ ישראל – ארץ הצבי ויושבת היא בהר בין הסלעים כשבטי ישראל ויעש המלך שלמה את כתרו בתבנית הרקפת. יחד עם הרקפת יעלו גם בשדה העלים הצרים והגבוהים של העירית הגדולה שתפרח בפרחיה הלבנים מאוחר יותר, מרווה המצויה עלי החלבלוב וקיסוס הסלעים.

חודש טבת הגיע החורף בעיצומו והאדמה התכסתה בשלל צבעים מן האדמה עולים ופורחים זרי האירוס הארץ ישראלי בין העלים הירוקים והבוהקים ינצו זרי אירוס שלושה ארבעה פרחים ולפעמים אף יותר. פרח נמוך גובהו המירבי 15-10 ס"מ בצבעי לבן וצהוב עדין, הנזימית הלופתת עם פרחיה הקטנים העוטפים את הגבעול מכאן שמה לופתת השסועים בצבע סגלגל, הלופית המצויה בירוק בהיר החריף בלבן והקרויה גם בפי העם מטה אהרון הקטן להבדילו מהלוף הגדול הפורח בדרך כלל לקראת פסח ובולט בצבעו הסגול שחור הבוהק. ושוב הפעם נפגוש את היבלית עולה ופורחת צנון הבר , חרדל הבר , גזר הבר ועוד רבים אחרים. החמציצים מתחילים לפרוח בצהוב בהיר יחד עם מקור החסידה בצבע סגול בהיר.

היישוב עטה לבן ורוד חיש שבט הגיע והשקדיה פורחת האוויר בשום ומעלה ברחש הדבורים המלקטות את צוף. פורחת גם הכלנית המצויה בצבע אדום ושמה למה מאחר ויפה היא ככלה ביום חופתה. זמן קצר אחרי פריחת הכלנית תפרחנה הנוריות ואחר כך לקראת סוף האביב יעלה הפרג בשדותינו.

ביישוב גם קיימים שני מרבדי צבעונים בצפון הישוב ובמזרחו, צבעוני השרון הוא פרח מוגן כמו שאר הפרחים אבל נדיר יותר לפוגשו בימים אילו בגלל תאות הבניה. הפרח במקורו הוא פרח ים תיכוני, לאירופה הוא הובא על ידי התורכים בתקופת הכיבוש התורכי ונקרא שם טוליפ שזה שיבוש השם טורבן מאחר ומבנה הפרח הזכיר לאירופאים את הטורבן שחבשו התורכים אצלינו הוא נקרא צבעוני על שום צבעיו מאחר ובארץ מוכרים ארבה סוגי צבעוני והם לא אחידים בצבעם יש כתומים יש שהצהוב והכתום משמשים בו יחד ויש כאלה שגם הצבע השחור לוקח חלק בתרכובת הצבעים מכאן שמו צבעוני.

בתקופה זו של ראשית האביב השקדיה משילה את שמלת השבת שלה והתכסתה בירוק הנצו עלי הגפן התאנה חנטה פגיה. עולם החי מתחיל להתעורר וקול התור נשמע בארצנו. ראשית שבים אלינו הם הסיסים והפשושים, יונק הדבש הכחול והעדין מתחיל להתעופף בין הפרחים, ומיני הסנוניות ממלאות את האוויר בציוציהם, בחלקים הפחות מיושבים ניתן עוד לראות לעת בוקר את אמא חוגלה עורכת טיול בוקר עם אפרוחיה וגם הבזים המקננים באדני החלונות מתחילים בחיזוריהם ברעש מטריף. 

אחרי הצהרים יפרח בסגול בהיר אירוס אחר הצהרים ולעת ערב יבול נץ החלב וחלבלוב הבר הנצו גם הם. הטופח הנאה בורוד ובצהוב והחלמית הגבוהה עם עליה הרחבים ופרחיה הסגולים הקטנים. בירושלים בזמן המצור השתמשו בעלי החלמית לבישול ופרחי החלמית בעת הפכם לזרעים היו נאכלים על ידי הרבה ילדים והבוגרים בינינו בטח זוכרים אותם קראנו להם לחם. המגרשים הריקים לבשו צהוב עם פריחה של החרצית העטורה הנמנת אף היא על משפחת המורכבים וביניהן השילוב היפה של הקחונית המצויה בלבן פשתת הבר בורוד והדגנית בכחול. פה ושם נשארו עדין סייפנו הבר, תלתן הבר פורח בלבן ובורוד והדבורנית באדום לבן, הדבורנית היא סוג של סחלב.במקומות בודדים נמצא עדין את הלוטם הלבן ואת הלוטם הורוד הקמוט. עם בוא תחילת החום יצוצו תחילה העלים העגולים על הגבעולים הקוצנים של הצלפים אחר כך יפרח הפרח בלבן וורוד ואחר כך יגיעו הזרעים הצלפים. בשדות נמצא את הזעזועית הגדולה השייכת למשפחת הדגניים ונקראת גם דמעות חלה מאחר ושבליות של נוטות כלפי מטה כמו דמעות. האגדה העממית מספרת שאלו דמעות חוה שביכתה את מות בנה הבל והיא צומחת יחד עם חיטת הבר ושעורת הבר. ואז מגיע חומו של קיץ על שלל קוציו ודרדריו ובעלי החיים שחיים בחום זיקיות יחלו לטפס על קירות הבתים החומטים החומים נדלים צהובים נחשים שחורים והצפעים, עקרבים שחורים ויש הטוענים שגם הדרבנים יצאו לעת ליל , ולעת בוקר יצוצו השפנים בין הסלעים ומצינו כתוב סלעים מחסה לשפנים (תהילים קד) שפני הסלע הם  בעצם חיה ממוצא אפריקני שעלתה בעקבות השבר הסורי האפריקאי והגיעה עד קצהו הצפוני בדרום תורכיה ובינתיים התנחלה בכל ארץ שעברה.
 
כתבה אסתר ריבלין ז"ל, תושבת הישוב