בס"ד
לתושבינו היקרים
עטרת השלום והברכה!
עתות מבחן
הניסוי והתהייה המתמידים באנושות, הינם רוח אפה של הקידמה האנושית מאז ומעולם, בכל מישורי החיים. אוי לתינוק אשר הוריו ממשיכים להאכילו בכפית, שמא זה הקטן, ילכלך ביתם באכילה עצמאית, מאותה סיבה לא יגמלוהו מחיתוליו. בנם לעולם לא ידע לילך בכוחות עצמו, אם לא יחבול ברכיו פעמים מספר, בצעדיו הראשונים. אין להרתע ואין להרתיע ממשוכות חיים וקשייהם, אותם מכתיבה המציאות, שכן אתגרים ומבחנים אלו, מחשלים את האדם ובונים אותו, להיותו ישות עצמאית, זוקפים הם את קומתו. ומעצבים את אופיו. משמעות הדברים היא, כי ככל שנסיון הניצב בפנינו קשה, מסובך ומורכב יותר, כן יגבר ויגדל הסיכוי, למנף מצב זה, להתעלות האדם והתקדמותו.
ברם ברור הדבר, כי מאידך מציאות זו טומנת בחובה סיכונים וסיכויים לכשלון והתרסקות. אך נאמר בפה מלא, כי " הצר שווה בנזק המלך". הואיל והבריחה מהתמודדויות החיים תיצור אדם נחשל, מוגבל, מקובע וחסר ישע.
כורח הניסוי והתהייה רלוונטי, לתחומי גידול ילדים וחינוכם, לתחומי המדע והרפואה, התעשיה והכלכלה, ההוויה הקהילתית, הלאומית והבין לאומית וכ"ו וכ"ו.
אך בל נשכח אף לא לרגע קט, כי בכל זמן נתון, נתונים אנו לנסיון ובחינה של בורא עולם. האם עומדים אנו באמות מידה רוחניות, אותן הוא מציב בפנינו כיעד לאדם, כיעד ליהודי שבנו ? האם בד בבד עם הקידמה הטכנולוגית המדעית המדהימה בדור האחרון, דאגנו ודואגים אנו גם ובעיקר לקידמה ערכית ומוסרית, ללכידות חברתית, לעזרה לזולת ? האם בריצה הבהולה אחר הישגים וקריירות, בתחומי החומר והתרבות, לא דרסנו באקראי מבלי משים, את הזולת העומד בדרכנו ?
האם נתנו דעתנו, לאחריות העצומה הרובצת על שכמנו לשלמות התא המשפחתי, להרמוניה, לאושר ולשמחה האמורים לשרור בו, בין בעל לאשתו וביניהם לילדיהם, מתוך אהבה גדולה, מתוך אהבת אמת, מתוך אהבה טהורה נטולת אינטרסים.
לאחר שנות רבנות קהילתית ארוכות, הנני קובע ברורות כי פירוק תא משפחתי הינו אסון למשפחה, הינו כשל ומפגע לאומי ואנושי. אי לכך, על כולנו כבני זוג, להזהר ולהשמר שבעתיים, מלבצע מעשים או מלומר אמירות העלולות ועלולים להובילנו אל עבר מציאות הרסנית וכואבת זו. האם בעידן ה"פייסבוק" ושאר אמצעי התיקשור המודרניים, לא הפכנו דווקא למנוכרים וקרים יותר זה לזה, כתוצאה מתקשורת אנושית המנוהלת דרך מסך מחשב קר ומנוכר ?. האם לא חסרים אנו את החמימות והרגישות של הקשר הבלתי אמצעי בין אדם לאדם ?
האם נשמרנו מכל משמר, לבל ניסחף ונחשף אנו וילדינו, לאתרי זוהמה מינית ולאתרי אלימות קשים באינטרנט ודומיו ?
ודאי וודאי שמחים אנו ומקדמים בברכה כל קידמה טכנולוגית זו או אחרת, אך חובה עליונה מוטלת על שכמנו, לסתום פרצות ולסגור בורות אפלים, אותם יוצרת קידמה זו במקביל.
חגי תשרי-ראש השנה ויום הכיפורים, הינם סוף הסימסטר. הגיע "מועד הבחינות", הבוחן הראשי הינו בורא עולם, הבוחן המשני הינו האדם. עליו לבחון עצמו האם עמד במשימות ונסיונות חייו, בשנה החולפת.
ימים מיוחדים ויחודיים אלו, מציבים בפנינו מראה ענקית, המקרינה פנורמה רטרוספקטיבית של מעשינו הטובים ומחדלינו במהלך החיים.
בוראנו לא בראנו "רובוטים", הוא בראנו אם אופציית כשלון מובנית, בחינת "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אולם צפייתו מאיתנו הינה – "שבע יפול צדיק וקם" כלומר אין להתייאש מנפילות יש לקום להתעודד ולאגור כוחות חיים ערכיים, רוחניים לנסיון הבא.
נתקן עתה את הטעון תיקון, אין לנו זמן לבחינות "מועד ב'".
בברכת שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לנו וכל בית ישראל.
א ו ה ב כ ם !
הרב שמואל פיירשטיין
רב הישוב שערי תקווה